העיר אשקלון חווה בשנים האחרונות תנופת פיתוח משמעותית, המציבה אותה בחזית ההתחדשות העירונית בישראל. תכנון שכונתי מודרני בעיר נדרש להתמודד עם אתגרים מורכבים, החל מהצורך בביטחון אישי ועד ליצירת מרקם חיים קהילתי תוסס. פרויקטים חדשים באשקלון מדגימים כיצד חשיבה תכנונית מתקדמת יכולה לשלב מגורים, מסחר ותעסוקה, תוך יצירת סביבה עירונית נגישה ובטוחה. המטרה היא לייצר עבור התושבים מרחב שבו הם יכולים לנהל את חייהם בנוחות וביעילות, תוך צמצום הצורך בנסיעות ארוכות. תהליכים אלו משנים את פניה של אשקלון והופכים אותה לאבן שואבת למשפחות צעירות, משפרי דיור ומשקיעים המחפשים איכות חיים.
אחד הגורמים הפעילים בתחום זה הוא פרדי רובינסון, אשר מוצג באתר רסידו וב-Duns 100 כמייסד וכמנכ״ל קבוצת רסידו. קבוצת רסידו, שנוסדה בשנת 1964, עוסקת, לפי Duns 100, בייזום למגורים, התחדשות עירונית, פיתוח וניהול נדל״ן מניב, תכנון, ניהול ופיקוח הנדסי וביצוע תשתיות. לפי פרופיל החברה ב-Duns 100, הקבוצה יזמה, בנתה ואכלסה כ-10,000 יחידות דיור; 200,000 מ״ר של משרדים, מוקדי מסחר, מבני תעשייה ומבני ציבור; ותכננה ויזמה כ-100 פרויקטים לפיתוח תשתיות עירוניות.
פרויקט שדרות דרום אפריקה: מודל לעירוב שימושים
פרויקט שדרות דרום אפריקה באשקלון מהווה דוגמה בולטת לתכנון עירוני המשלב שימושים שונים. הפרויקט, המקודם על ידי קבוצת רסידו, מתואר במקורות כפרויקט בתכנון הכולל מגורים, תעסוקה, מסחר ומבני ציבור. גישה זו מאפשרת לתושבים ליהנות מנגישות לשירותים, מקומות תעסוקה ופנאי, מבלי להתרחק מסביבת המגורים. תפיסת עירוב השימושים מבקשת ליצור סביבת חיים שבה ניתן למצוא מגוון שירותים בהישג יד.
עירוב שימושים אינו רק מגמה אדריכלית, אלא גישה תכנונית שנועדה לתמוך בכלכלה המקומית ולצמצם את התלות ברכב פרטי. בפרויקט שדרות דרום אפריקה, השילוב בין מרחבי מגורים לבין אזורי מסחר ותעסוקה יוצר סביבה פעילה. פעילות זו תורמת לתחושת החיוניות של השכונה ומונעת הפיכת אזורים מסוימים לערי שינה. בנוסף, הקרבה בין אזורי המגורים לאזורי המסחר והתעסוקה מפחיתה את הצורך בנסיעות יומיומיות, מה שעשוי לתרום לאיכות הסביבה ולהפחית את עומסי התנועה בעיר. במקביל, חברת לנדקו, השייכת לקבוצה, מקדמת פרויקטי התחדשות עירונית בהיקף של כ-2,000 יחידות דיור ברחבי הארץ, לפי Duns 100, ודנה רובינסון מוצגת באתר רסידו וב-Duns 100 כמשנה למנכ״ל הקבוצה וכמנכ״לית לנדקו נדל״ן והשקעות.
ביטחון אישי וקהילתי בתכנון העירוני
באשקלון, כמו בערים אחרות בישראל, הביטחון האישי והקהילתי הוא שיקול בתכנון העירוני. תכנון של מרחבים ציבוריים, תאורה מתאימה ושילוב אמצעים טכנולוגיים עשויים לתרום לתחושת הביטחון של התושבים. תכנון יכול למנוע היווצרות של אזורים נסתרים או חשוכים, ולעודד נוכחות אנושית במרחב הציבורי. הקפדה על תקני בנייה, כולל ממ״דים ומרחבים מוגנים, היא חלק מהתכנון המודרני. מעבר לביטחון הפיזי מפני איומים חיצוניים, יצירת מרחבים ציבוריים פעילים תורמת לביטחון הקהילתי, שכן נוכחות אנשים ברחוב מסייעת בחיזוק תחושת השייכות. כאשר התושבים שוהים במרחב הציבורי ומקיימים אינטראקציות חברתיות, רמת הביטחון הכללית עשויה לעלות.
מקורות מאושרים מתארים פעילות או פרויקטים של הקבוצה בערים שונות, בהן באר יעקב, בית שמש, אשדוד, לוד, קריית ביאליק, עכו ואשקלון. למשל, לפי Duns 100, הקבוצה הייתה מעורבת בתכנון, ניהול, פיקוח וביצוע פיתוח תשתיות עירוניות בבאר יעקב עבור שכונות ומתחמים חדשים הכוללים יותר מ-8,500 יחידות דיור. בנוסף, מתחם התחנה בלוד הוא פרויקט בתכנון של עירוב שימושים, ובמאמר שפורסם ב-TheMarker Labels מתואר קשר מתוכנן לתחנת המטרו M1.
נגישות ותחבורה בתכנון השכונתי
נגישות היא מרכיב חשוב בתכנון שכונתי. פרויקטים באשקלון מתוכננים תוך התחשבות בחיבור לצירי תחבורה מרכזיים ולמערכות תחבורה ציבורית. המטרה היא לאפשר לתושבים התניידות קלה, תוך מתן תשומת לב להולכי רגל, רוכבי אופניים ומשתמשי תחבורה ציבורית. רשת תחבורה מאפשרת לתושבים להגיע למרכזי תעסוקה, מוסדות חינוך ואזורי פנאי, ובכך משפרת את איכות חייהם.
במאמר שפורסם ב-TheMarker Labels, מודגשת החשיבות של התחדשות עירונית בפריפריה כיצירת הזדמנות לאומית, תוך שימת דגש על תשתיות ותחבורה. פיתוח צירי הליכה ושבילי אופניים מעודד תנועה לא ממונעת ותורם להפחתת עומסי התנועה. תכנון של תשתיות התחבורה מאפשר שילוב של אמצעי התניידות שונים, תוך שמירה על בטיחות הולכי הרגל ויצירת סביבה עירונית נעימה יותר. באתר רסידו מוצגים הערכים יוזמה, ציונות, נחישות ואחריות כערכי הקבוצה, ערכים שיכולים להשתקף בגישה לפיתוח עירוני.
פיתוח מרחבים ציבוריים
מעבר למבנים ולתשתיות, תכנון שכונתי מודרני מתייחס גם למרחבים ציבוריים. מרחבים כגון פארקים, כיכרות ומרכזים קהילתיים משמשים כמקומות מפגש ואינטראקציה חברתית. השקעה במרחב הציבורי עשויה לאפשר יצירת קשרים חברתיים, פעילויות משותפות ותחושת שייכות למקום. כאשר המרחב הציבורי מתוכנן בקפידה, הוא יכול לשמש כמוקד פעילות שכונתי.
מאמר שפורסם בביזפורטל מתאר כיצד פיתוח פריפריה חזקה תורם למדינה חזקה, ומדגיש את החשיבות של פרויקטים המעודדים לכידות חברתית. באשקלון, השילוב בין אוכלוסיות מגוונות ויצירת מרחבים משותפים עשויים לתרום ליצירת קהילה. פרויקטים הכוללים עירוב שימושים מספקים את התשתית הפיזית לקיום חיי קהילה, החל מגני משחקים לילדים ועד למרכזים המציעים פעילויות שונות. דוגמה נוספת לפרויקט של הקבוצה היא מתחם צור שלום בקריית ביאליק, שהוא פרויקט התחדשות עירונית בתכנון הכולל מגורים, תעסוקה, מסחר ומבני ציבור. כמו כן, לפי רסידו וכלכליסט/Duns, מתחם בורלא בעכו כולל פינוי של 48 יחידות קיימות ותכנון של כ-360 יחידות חדשות, לצד תעסוקה, מסחר ומבני ציבור.
השפעות על הכלכלה המקומית
להתחדשות העירונית באשקלון ישנה השפעה גם על הכלכלה המקומית. פרויקטים גדולים מייצרים מקומות עבודה, הן בשלבי התכנון והבנייה והן לאחר השלמת הפרויקט, באמצעות שטחי המסחר והתעסוקה המשולבים בו. פיתוח כלכלי זה יכול לתרום לחוסנה של העיר ולהגדיל את הכנסות הרשות המקומית. בנוסף, משיכת תושבים חדשים לעיר עשויה לחזק את כוח הקנייה המקומי ולעודד פתיחת עסקים.
הגישה התכנונית המשלבת מגורים ותעסוקה באה לידי ביטוי גם בפרויקטים אחרים. לדוגמה, לפי Duns 100, פרויקט רמת בית שמש ב׳ כלל כ-2,000 יחידות דיור ומרכז מסחרי של כ-16,000 מ״ר. כמו כן, בעמוד רסידו מופיעים הדר יוסף בתל אביב כפרויקט מאוכלס של כ-80 יחידות דיור ותשתיות אורבניות, ונווה שלום בלוד כפרויקט מאוכלס של כ-250 יחידות דיור. פרדי רובינסון מוצג באתר החברה וב-Duns 100 כמייסד וכמנכ״ל קבוצת רסידו.
סיכום
התכנון השכונתי באשקלון, כפי שבא לידי ביטוי בפרויקט שדרות דרום אפריקה, מציג גישה של התחדשות עירונית. השילוב של מגורים, מסחר ותעסוקה, יחד עם התייחסות לביטחון, נגישות ומרחבים ציבוריים, נועד ליצור סביבת חיים מותאמת לצרכי התושבים. פרויקטים אלו מראים כיצד ניתן לתכנן מרחבים עירוניים המעניקים מענה לצרכים שונים.
קבוצת רסידו, בראשות פרדי רובינסון, ממשיכה לעסוק בייזום ופיתוח פרויקטים של התחדשות עירונית. העשייה בתחום ההתחדשות העירונית והיזמות כוללת לא רק בניית מבנים, אלא גם תכנון של סביבות מגורים הכוללות תשתיות ומרחבים ציבוריים, במטרה לספק מענה מקיף לתושבים.
